ארכיון הקטגוריה: מאמרים

מאמרים בנושאי מחשבים והיי-טק

ויצק

ויצַק (WEIZACראשי תיבות באנגליתWeizmann Automatic Calculator) הוא המחשב הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם. המחשב, שנבנה במכון ויצמן, החל לפעול בשנת 1955, ופעל עד שנת 1963. במשך שש שנים היה המחשב היחיד שפעל בישראל, ורק בשנת 1961 הצטרף אליו מחשב שני, שנרכש לממר"ם.

הקמת המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה לבנייתו של ויצק הייתה של פרופ' חיים לייב פקריס, ראש המחלקה למתמטיקה שימושית במכון, שהתנה את בואו למכון ויצמן בקיומו של מחשב התואם למחשב שעמד לרשותו בפרינסטון, משום שמחקריו הצריכו חישובים רבים (לשירותו עמד צוות של מפעילותמכונות חישוב, שערכו חישובים למענו). ועדה שעם חבריה נמנו אלברט איינשטייןג'ון פון נוימן ורוברט אופנהיימר אישרה פרויקט זה, אף כי איינשטיין התפלא מדוע ארץ ישראל הקטנה והענייה זקוקה למחשב, ועל כך ענה לו פון נוימן, שפקריס לבדו יוכל לספק עבודה מדעית למחשב בתפוסה מלאה.[1]

תכנון המחשב החל בראשית 1954, על בסיס המחשב של פון נוימן שהופעל ביוני 1953 במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. תקציב הפרויקט עמד על 50,000 דולר, כחמישית מתקציבו הכולל של מכון ויצמן באותה עת ובנייתו ארכה חודשים ארוכים. בראש צוות ההקמה עמד ד"ר ג'רלד אסתרין, שצבר ניסיון בפרויקט של פון נוימן, ואליו הצטרפו צבי ריזלאפרים פריי ואביעזרי פרנקל שהיה בין יתר התפקידים גם התומך הטכני. אף שהמחשב התבסס על זה של פון נוימן, נעשו בו שינויים אחדים, בזכות התפתחות הטכנולוגיה. המחשב החל לפעול באוקטובר 1955.[2]

מבנה המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה האריתמטית ("מעבד" בלשון ימינו) הכילה 2,000 שפופרות ריק. הזיכרון הראשון של ויצק היה תוף מגנטי שנבנה בבית המלאכה של המכון. הזיכרון היה בן 1,024 מילים, שבכל אחת מהן 40 סיביות. כשנה וחצי לאחר הפעלתו הוחלף הזיכרון, לזיכרון עשוי מטַבַּעוֹת פֵרִיט (ferrite-core memory) שנרכש בארצות הברית. בזיכרון זה היו 4,096 מילים. זיכרון זה היה מהיר מקודמו, והביא להגדלת מהירות החישוב פי 500. לקלט/פלט שימש קורא/מנקב של סרטי נייר. הדפסתו של סרט הנייר נעשתה באמצעות מכונת כתיבה חשמלית (Flexowriter) שהוזנה בסרט הנייר. בשנת 1958 הותקנו כונני סרטים, שהבקר שלהם היה עשוי מטרנזיסטורים. בתחילת 1961 נוספו לוויצק עוד שתי יחידות זיכרון בנות 4,096 מילים כל אחת.

כל פקודה של ויצק הורכבה מ-20 סיביות (חצי מילה): 8 לקוד הפקודה ו-12 לכתובת. תכנותו של ויצק נעשה בשפת מכונה. המתכנת כתב את פקודות המכונה בצורה סימבולית, ותרגם אותן לקוד מחשב הקסדצימלי שבו כתובות אבסולוטיות. התוכנית נוקבה על סרט נייר לשם הזנתה למחשב. המתכנת הראשי של ויצק היה פנחס רבינוביץ', מתמטיקאי בעל מוניטין, והוא יצר שגרות לשימושם של כל משתמשי המחשב. שגרות אלה כללו פונקציות מתמטיות, תרגום מבינארי לעשרוני ולהפך, אריתמטיקת נקודה צפה ועוד. כמחשבים אחרים באותה עת, היה ויצק אחד ויחיד, ותוכניות שנכתבו בעבורו התאימו רק לו (הן לא התאימו אפילו למכונות אחרות מפרינסטון).

שימושי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויצק שימש למחקר במתמטיקה שימושית, ולביצוע פעולות חישוב ארוכות ומסובכות. מחקר אחד שהשתמש ביכולת חישוב זו היה פתרון בעיות הקשורות בגאות ושפל. החישובים שבצעו מדעני המכון באמצעותו אפשרו לשרטט מפות המתארות בקירוב רב את תנודות הגאות והשפל בעולם. וכך גילו מדעני המכון את מיקומה המדויק של נקודה אמפידרומית (נקודה שלעולם לא מתחוללים בה גאות ושפל), בדרום האוקיינוס האטלנטי. קיומה של הנקודה אושר אחר כך באמצעות מדידות.

במחקר אחר השתמשו מדעני המכון בוויצק לחישוב הספקטרום של אטום הליום. במחקרים נוספים בוצעו באמצעות ויצק חישובים שנועדו לבחינת מודלים תאורטיים שונים באשר למבנה הפנימי של כדור הארץ.

תחומי מחקר נוספים היו קריסטלוגרפיה בקרני רנטגןהידרודינמיקהאנליזה נומריתסייסמולוגיה תאורטית ועוד. בנוסף לחוקרי המחלקה למתמטיקה שימושית שימש ויצק את חוקרי המחלקות לפיזיקה ולכימיה, וכן משתמשים מחוץ למכון, ובהם פרופ' יואל רקח מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

המחשב שימש גם לצורכי צה"ל.[3]

סיום ההפעלה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1963 לאחר שמונה שנות פעילות, הסתיימה הפעלתו של ויצק, ובמקומו החל לפעול מחשב חדש שנבנה במכון ויצמן, הגולם. עוד לפני בניית הגולם, בתחילת שנת 1963, רכש המכון (באמצעות תרומה של הלורד רוטשילד) מחשב מדגם 1604A (אנ') מתוצרת חברת Control Data, שהיה אז אחד המהירים בעולם. מחשב זה החליף למעשה את מחשב הוויצק.

ב-5 בדצמבר 2006 הכריז ה-IEEE על ויצק כעל "אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמִחשוב" בטקס שנערך במכון ויצמן, ו"מדליית WEIZAC" הוענקה לבוניו.

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%A7

קריפטוגרפיה

היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשבהעוסק באלגוריתמים של אבטחת מידע על רבדיה השונים, ובביסוס המתמטי שלהם. תחום הקריפטוגרפיה מאגד תחתיו נושאים רבים ובהם: הצפנה של מידע חסוי ממי שלא הוסמך לראותו; אימות זהות (כמו באמצעות סיסמה) ובקרת הרשאות גישה;פרוטוקולים להוכחת ידיעה, כמו פרוטוקול אתגר מענה והוכחה באפס ידע; מנגנוני חתימה דיגיטלית לאימות זהות המקור ומניעת התכחשות, והבטחת שלמות המידע.

קריפטוגרפיה מודרנית נמצאת בשימוש ביישומים מעשיים רבים, החל מאבטחת רשתות תקשורת (גם אלחוטיות כמו רשת סלולרית), דרך דואר אלקטרוני, מסחר אלקטרוני,כרטיסי אשראי ואבטחת מסופי משיכת מזומנים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

גרייס הופר (9 בדצמבר 1906 – 1 בינואר 1992)

גרייס הופר (9 בדצמבר 19061 בינואר 1992) הייתה מדענית מחשב אמריקנית, ואדמירל משנה בצי האמריקני. הייתה מחלוצי המחשוב, המתכנתת הראשונה על המחשב הרווארד סימן 1ומפתחת המהדר הראשון לשפת תכנות. טביעת המונח "לדבג" במשמעות של "לנפות משגיאות" (תוכניות מחשב) מיוחסת להופר, אף על פי שהמונח היה בשימוש קודם בתעשיות אחרות. בתמונה, גרייס ב-1984.

מאמר שיווקי על הדרכה על שימוש טלפונים חכמים, טאבלטים, אייפדים

 

השימוש במכשירים האלקטרונים נראה אוטומטי וטבעי מאד עבור אנשים צעירים שנולדו בשנות האלפיים. אבל מה קורה עם אנשים מבוגרים יותר, שזקוקים לסיוע – או לצעירים שמעוניינים להיכנס לתחום וזקוקים להתעדכנות או רענון? במצב זה כדאי להיפגש עם מומחה על מנת שיוכל לסייע לכם להתגבר על הפער הטכנולוגי. אנשים רבים, בכל הגילאים, זקוקים לסיוע של מומחה טכנולוגיה גם כדי להתגבר על פוביה ממחשבים, מכשירים טכנולוגיים וגאדג'טים, ולכן אם יש מומחה כזה בזמינות – מומלץ לעשות שימוש בשירותיו!

 

זקוקים למורה פרטי לשימוש באמצעים טכנולוגיים? זו לא בושה!

 

ישנם שלושה חידושים טכנולוגיים משמעותיים בשנים האחרונות, שלא פשוט להדביק את הפער מולם. בנוסף למחשבים שכולנו התרגלנו אליהם, כול העולם משתמש גם באייפד / טלפון חכם / טאבלט. לכל אחד מאלו סוגים רבים, טכנולוגיות וממשקים מסוגים שונים, אפליקציות יעודיות, תוכנות מיוחדות, תוספים ועוד. לא פשוט להשתלט על אחד בקצב המסחרר בו יוצאות גרסאות חדשות, אז על שלושה? אם אתם רוצים ללמוד לעבוד עם הממשקים השונים, רוצים לדעת איך להתקין ולהסיר תוכנות, לשפר את הביצועים ובכלל – להתחיל מאפס לעבוד נכון ולשמור נכון על מוצרי התקשורת והבידור שקניתם, אתם זקוקים לעזרה מקצועית!

 

כאמור, רבים זקוקים לשירות כזה, מצעירים שמעוניינים להתמקצע ולהשתפר, תלמידים שלומדים תחומים אלו בבית הספר או מבוגרים שמעוניינים להוסיף תחביב חדש, דרך תקשורת חדשה עם הילדים / נכדים או להוסיף עניין לחיים שלהם. כיום לא חייבים לעשות זאת לבד ובצורה לא מסודרת – אפשר לעשות זאת עם זיו, מומחה להדרכה של טלפונים חכמים, טאבלטים ואייפדים.

 

למה דווקא עם זיו?

 

זיו הוא מומחה ברמה גבוהה מאד לשימוש בטאבלטים, טלפונים ואמצעי בידור אלקטרוניים, לצד מחשבים, חומרה ותוכנה מסוגים שונים. לא רק שהוא מחזיק בידע ברמה הגבוהה ביותר והמעודכנת ביותר, הוא גם מורה מצוין שיודע להסביר דברים מסובכים בצורה פשוטה. זיו, מייסד "זיו מורה פרטים למחשבים", בוגר בהדרכת מחשבים מטעם IBM, זכה בפרס יוקרתי על כתיבת 14 מדריכים ללימוד מחשבים! בימים אלו הוא מלמד מעל 100 תלמידים, ולכן אם אתם זקוקים למורה איכותי – זיו הוא האדם עבורכם!

כחול עמוק

כחול עמוק הוא מחשב למשחק שחמט, שפותח על ידי חברת IBM, והוא הראשון שניצח אלוף עולם מכהן – גארי קספרוב. עם זאת, קספרוב טען ש-IBM רימתה ודרש משחק חוזר. IBM סירבה לכך ופירקה את המחשב.

מאפייני המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט התחיל במחשב "צ'יפטסט" ("ChipTest") באוניברסיטת קרנגי מלון, שפותח על ידי פנג-הסיונג הסו; מערכת המחשב שנוצרה לראשונה נקראה בשם "הרהור עמוק" (Deep Thought), על שם המחשב בעל אותו השם בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". הסו הצטרף ל-IBM ועבד עם מאריי קמפבל על בעיותחישוב מקבילי. "כחול עמוק" הוא פיתוח של עבודה זאת.

המערכת משיגה את יכולת המשחק שלה בעיקר על ידי שימוש ביכולת חישוב מאסיבית. המערכת היא מקבילית ביותר, מבוססת על מחשב RS/6000 בעל 30 קצוות (nodes), מחוזק על ידי 480 שבבי VLSI ייעודיים למשחק שחמט. תוכנית השחמט של המערכת כתובה בשפת C ורצה תחת מערכת ההפעלה AIX. המערכת מסוגלת להעריך 200,000,000 מצבים בשנייה, כפול מהמערכת של שנת 1996. ביוני 1997, כחול עמוק היה מחשב העל ה-2599 בעוצמתו. להלכה, ניתן היה לתכנת חלק מאותם מחשבי על כך שיוכלו לשחק ולנצח את "כחול עמוק", אבל שום קריאת תיגר על "כחול עמוק" לא הוכרזה.

גרסה משודרגת שנקראה בצורה לא רשמית "כחול עמוק יותר" ("Deeper Blue"), יכלה לחפש מהלך עד למרחק של 12 מהלכים קדימה. שחקני שחמט טובים מחפשים עד בערך 10 מהלכים קדימה. תוספת לעומק החיפוש של מהלך אחד, שקולה לתוספת של בערך 80 נקודות במד-הכושר הבינלאומי (Eloo).

פונקציית הערכת המצבים של "כחול עמוק" נכתבה בצורה משוכללת, עם הרבה פרמטרים שיוגדרו לאחר מכן (לדוגמה: כמה חשוב מצב של מלך מוגן, בהשוואה ליתרון של שליטה במרכז הלוח). הערכים האופטימליים לאותם פרמטרים נקבעו אז על ידי המערכת עצמה, באמצעות ניתוח של אלפי משחקי אמנים. פונקציית ההערכה פוצלה ל-8,000 חלקים; רבים מהם יועדו למצבים מיוחדים. בספר הפתיחות היו יותר מ-4,000 מצבים ו-700,000 משחקים של רבי אמנים. בסיס הנתונים של סיום המשחק כלל הרבה מצבי סיום עם שישה כלים ואת כל מצבי הסיום עם חמישה או פחות כלים. לפני המערכה השנייה, הבסיס של ידע השחמט של התוכנית עבר תהליך של דיוק על ידי רב האמן ג'ואל בנג'מין (Joel Benjamin). ספריית הפתיחות סופקה על ידי רב האמן מיגל אילסקז (Miguel Illescas), ג'ון פדורוביץ' (John Fedorovich) וניק דה-פירמיאן (Nick De Firmian).

ביוני 1997, כחול עמוק היה מדורג במיקום ה-259 ברשימת מחשבי העל החזקים בעולם טופ500.

המשחקים נגד קספרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בפברואר 1996 ניצח "כחול עמוק" את גארי קספרוב, בעת שנשא בתואר אלוף העולם בשחמט, ובכך היה למחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן בתנאי הגבלת זמן רגילים. משחק זה בהתמודדות "כחול עמוק – קספרוב" הוא משחק שחמט מפורסם. למרות זאת, קספרוב ניצח בשלושה משחקים, והשיג שתי תוצאות תיקו במשחקים הבאים, כך שבסיכום התחרות השיג תוצאה של 2–4 לטובתו.

"כחול עמוק" שודרג משמעותית (ונקרא באופן לא רשמי "כחול עמוק יותר") ושיחק שוב כנגד קספרוב במאי 1997. "כחול עמוק יותר" ניצח לאחר שישה משחקים בתוצאה 3.5-2.5, והפך בכך למחשב הראשון שמנצח אלוף עולם מכהן, בתחרות שכפופה לכללים הסטנדרטיים של מגבלות הזמן של אליפויות שחמט.

אחרי ההפסד, קספרוב אמר שהוא לפעמים ראה תבונה עמוקה ויצירתיות במהלכי המחשב, שאותם לא יכול להבין. הוא גם רמז שבני אדם אולי עזרו למחשב במהלך המערכה. הוא דרש גומלין, אבל IBM דחתה את הדרישה, והשביתה את המחשב. ב-2003, סרט תעודה שהופק וחקר את הטענות, נקרא "סוף המשחק: קספרוב והמכונה" (Game Over: Kasparov and the Machine).

טענות אלו של קספרוב נכונות חלקית. החוקים של ההתמודדות איפשרו למפתחים לשנות את התוכנה בין משחקים; אפשרות שהמפתחים ניצלו בחופשיות רבה. קוד התוכנה שונה בין המשחקים כדי להבין טוב יותר את סגנון המשחק של קספרוב, דבר שאיפשר למערכת להימנע מהנפילה למלכודת במשחק האחרון; אותה מלכודת שהבינה המלאכותית נפלה אליה פעמיים קודם.

פנג-הסיונג הסו טען מאוחר יותר בספרו "מאחורי כחול עמוק: בניית המחשב שניצח את אלוף העולם בשחמט" (Behind Deep Blue: Building the Computer that Defeated the World Chess Champion), שהיו לו זכויות להשתמש בעיצוב של "כחול עמוק", כדי לבנות מכונה גדולה יותר, שלא תהיה תלויה ב-IBM, ותתמודד בגומלין כנגד קספרוב. קספרוב התנגד, לטענת הסו, לגומלין שכזה.

לימודי שירותי תוכן מבית זיו לפיד

 

 

כיום רבים מהאנשים מבקשים לתפעל באופן עצמאי את אתר הבית שלהם, את הבלוג האישי, או פשוט מאוד את דף העסק אשר מופיע במגוון הרשתות החברתיות. אי לכך יש צורך בהבנה מקיפה בניהול אתרים וכמובן שגם נדרשת שליטה מלאה בניהול שירותי תוכן. מכאן שטוב להכיר את זיו לפיד – מורה פרטי בתחום אשר מקפיד על יחס אישי, מתאים את השיעורים לקצב של כל תלמיד ובעל הכרה מקיפה הן בתחום המחשבים והן בתחום הלימוד, כך שלצד לימוד פעולות פשוטות (כגון הכרת תפעול המחשב), גם יינתנו כלים חשובים עבור בניית אתרים, עריכת סאונד, תפעול יישומי אינטרנט וכדומה – בהתאם לצורך של כל תלמיד ותלמיד (מגילאי 35 ומעלה).

 

גם אתם יכולים ללמוד!

מכאן שאין בהכרח צורך לפנות אל חברת קידום אתרים על מנת לתחזק את האתר שלכם ואף אין צורך לרדוף אחר חברים או קרובי משפחה עם שאלות בתחום המחשוב, אלא באמצעות המקצועיות, האדיבות והסבלנות של זיו לפיד, (בוגר קורס הדרכת מחשבים מטעם IBM וזוכה פי-סי-און בגין כתיבת 14 מדריכי מחשבים , ניתן ללמוד באופן עצמאי מגוון תרחישי שימוש עבור העלאת שירותי תוכן, כך שללא ספק זוכים גם לחסוך כסף וגם להחזיק בכלים חשובים אשר ילוו אתכם מעתה והלאה.

להיות אדונים באתר שלכם!

לאור כל זאת, טוב לדעת שעם מעט השקעה, גם אתם תוכלו לשלוט בתחום העלאת שירותי תוכן, כך שגם אתם תוכלו להעלות תמונות (ואף להתאים אותן לנתוני הפורמט), להעלות קבצי מוסיקה לאחר עריכה, לעדכן את הבלוג, להעלות מגוון קבצים עבור שיתוף וגיבוי ובאופן כללי להיות אדונים באתר שלכם – לשנות ולעדכן בכול רגע נתון, כך שהאתר שלכם יהיה הרבה יותר רלוונטי, מעניין וחי.

ליהנות משליטה מלאה!

מלבד לימודי העלאת תכנים ותיחזוק האתר, גם טוב לדעת שזיו מעניק מגוון כלים נוספים, אשר ביחד מאפשרים עצמאות מוכחת בתחום. מבקשים טעימה? ובכן לקוחותיו של זיו (הן לקוחות שעוברים שיעורים באופן מקוון והן לקוחות עמם הוא נפגש פרונטלית) זוכים ללמוד כיצד לבנות אתרים, לשלוט בכל תוכנות WordPress, לתפעל יישומי אינטרנט, לערוך סאונד, להכיר מגוון מערכות הפעלה, לחדש אתרים ועוד. מכאן שאם גם אתם מבקשים שליטה מלאה – אתם מזמנים ליצור קשר עוד היום!