תוכנה מונחים

מונחי בסיס

תוכנה: אוסף מאורגן של הוראות ומידע עבור מחשב.

תוכנית מחשב: רצף של הוראות בשפת תכנות כלשהי, שנועדו לבצע משימה מסוימת, קטנה או גדולה, במחשב.

תכנות: המלאכה של פיתוח ותחזוקה של תוכנה.

מתכנת: אדם העוסק בתכנות.

קוד פתוח: (Open Source) – תוכנה אשר קוד המקור שלה גלוי ונגיש בדרך כלל באמצעות האינטרנט. פרויקטים המפותחים בגישה של קוד פתוח מאפשרים לקהילה רחבה של מפתחים ממרחבי האינטרנט זמינות להורדה של הקוד להתבוננות ולמידה ממנו. פרויקטים אלו מפיקים תועלת ממודל הפתיחות כאשר הקהילה תורמת בחזרה לפרויקט שיפורים תיקונים והרחבות של קוד המקור. פרויקטים מפורסמים אשר פותחו בגישה של קוד פתוח הם לינוקס (Linux) ואפאצ'י (Apache).

תכנות מונחה עצמים: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא העצם (האובייקט).
תכנות מונחה אירועים: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא האירוע.
תכנות פרוצדורלי: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא השגרה.
תכנות פונקציונלי: תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא הפונקציה – שגרה המחזירה ערך, ללא תופעות לוואי.
בדיקות תוכנה: תהליך (חלק מכלל תהליכי הבטחת איכות) במחזור פיתוח תוכנה, הנמצא בין סיום הפיתוח לתחילת השימוש במוצר. בדיקות תוכנה מבוצעות בשני מישורים – בקרת איכות של הגוף המפתח, ובדיקות קבלה של הגוף המשתמש. תהליכי בדיקות תוכנה הם חלק בלתי נפרד מתהליכי הנדסת תוכנה.
שפת תכנות

קוד מקור: הוראות הפעלה עבור מחשב הכתובות על פי תחביר של שפת תכנות. הכוונה בדרך כלל לתוצאת עבודתו של מתכנת.

שפת מחשב: שפה אשר בה נכתבות הוראות הפעלה סדורות עבור המחשב. שפה זו מעובדת לפעולות על ידי המעבד אשר במרכז המחשב.

שפת תכנות: שפה, בעלת אוצר מילים וכללי תחביר משלה, המשמשת למתן הנחיות פעולה למחשב. ראו רשימת שפות תכנות.

שפה עילית: שפת תכנות שסגנונה קרוב לשפתו של המשתמש בה ובעזרתה אפשר ליצור תוכנת מחשב.

שפת סף: שפת תכנות שבה יש התאמה חד-חד ערכית בין הפקודות שכותב המתכנת ובין הפקודות בשפת המכונה, כלומר כל פקודה בשפת סף מתורגמת לפקודה אחת בשפת מכונה.

שפת מכונה: הקידוד הבינרי הישיר למתן הוראות פעולה למעבד.

מחולל יישומים: כלי תוכנה אשר בעזרתו ניתן לכתוב תוכנת מחשב. היחס בינה לשפה עילית הוא היחס בין בניה מודולרית מתועשת לבין בניה מסורתית.

אסמבלר: תוכנית מחשב המתרגמת תוכנית שנכתבה בשפת אסמבלי לקוד ביצוע במחשב.

מהדר(compiler): תוכנה שתפקידה להמיר קוד של תוכנה משפה אחת לשפה שנייה (בדרך כלל משפה עילית לשפת ביניים או שפת מכונה).

הידור: (קומפילציה) המרת קוד תוכנה משפה אחת לשפה שנייה (בדרך כלל משפה עילית לשפת ביניים או שפת מכונה).

קישור: חיבור רכיבי תוכנה אחדים לתוכנית בת-ביצוע אחת.

bootstrapping: (אתחול) הפעלת תהליך מורכב באמצעות תהליך פשוט יותר.

מפרש: (באנגלית interpreter) תוכנה הקוראת תוכנית מחשב הכתובה בקוד שפת תכנות ומבצעת אותה שורה אחר שורה, ללא שלב הביניים של ההידור. רוב שפות התסריט (Scripting Languages) וגם גרסאות מסוימות של שפת BASIC הם כאלו.
שימוש בתוכנה

הנדסת תוכנה: היא הפעילות ההנדסית העוסקת בפיתוח יעיל של תוכנה איכותית.

אימות תוכנה: תחום במדעי המחשב העוסק בהוכחה שתוכנה מסוימת מבצעת בדיוק את מה שהוגדר במפרט שלה או בעלת תכונות מסוימות.

סיבוכיות: ענף של מדעי המחשב שבמסגרתו נבחנים המשאבים הנחוצים לפתרון בעיה נתונה באמצעות מחשב, ומושווית יעילותם של אלגוריתמים שונים לפתרון בעיה זו.

מכונה וירטואלית: תוכנה היוצרת סביבה הנחוצה להפעלתה של תוכנה אחרת, מבלי שיהיה צורך במימוש פיזי של סביבה זו.

מסד נתונים: תוכנה לאחסון נתונים ואחזורם.

גיור תוכנה: התאמתה לשפה העברית של תוכנה שפותחה למען משתמשים בעולם הרחב, ללא התחשבות מראש בשפה העברית.

Porting: התאמת קוד תוכנה מסביבה X לסביבה Y.

ממשק משתמש: חלק התוכנה המטפל בדיאלוג שבין המחשב למשתמש.

GIGO: עקרון מעולם מדעי המחשב שלפיו תוכנית מחשב או פונקציה המקבלת קלט שגוי, דינה להחזיר פלט שגוי גם הוא.
מערכת הפעלה

מערכת הפעלה: תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה, ומפקחת על פעולתו של המחשב. ראו רשימה של מערכות הפעלה.

ליבת מערכת ההפעלה: (Kernel) היא חלק בסיסי במערכת ההפעלה.

BIOS: (ראשי תיבות Basic Input Output System), מערכת קלט/פלט בסיסית, משמשת לאיתחול מערכות מחשב.

API:‏ (ראשי תיבות Application Programming Interface) – פונקציות של מערכת ההפעלה הפתוחות לשימושן של תוכנות אחרות לשם קבלת שירותיה של מערכת ההפעלה.
אבטחת מידע

נוזקה: תוכנה שמטרתה לחדור או להזיק למחשב ללא ידיעתו של המשתמש בו.

וירוס מחשב: תוכנה שחודרת למחשב באופן סמוי ופוגעת בפעולה התקינה של המחשב הנפגע.

תולעת מחשב: תוכנה שחודרת למחשב באופן סמוי, מפיצה את עצמה באמצעות תוכנות מסרים מיידיים או באמצעות הדואר האלקטרוני, ופוגעת בפעולה התקינה של המחשב הנפגע.

אנטי וירוס: תוכנה לזיהוי ואיתור וירוסים, מחיקתם ותיקון קבצים נגועים בהם.

תוכנת ריגול: תוכנה שעוקבת בחשאי אחר הרגלי הגלישה של המשתמש במחשב שבו היא מותקנת, ומעבירה מידע על הרגלים אלה לאתרים ששתלו אותה, או תוכנה שמותקנת על המחשב ללא הרשאה, ולא נותנת למשתמש למחוק אותה (לדוגמה: Cool Web Search ותוכנות ריגול אחרות).

חומת אש: תוכנה למניעת חדירה לא מורשית אל המחשב, וקישור לא מורשה אל האינטרנט על ידי תוכנות במחשב, או אנשים במחשבים אחרים.

שרת פרוקסי: מחשב המייצג את המשתמש בו, כלומר נותן למשתמש לגלוש דרכו תוך הסתרת זהותו של המשתמש.
מוצרי תוכנה

WYSIWYG: (ר"ת What You See Is What You Get), תכונה של תוכנת עריכה (מעבד תמלילים, עורך HTML וכדומה) שבה הדף המוצג על-גבי הצג בזמן עריכת המסמך זהה לזה שיוצג בתוצאה הסופית: דף במדפסת במקרה של מעבד תמלילים, דף בדפדפן במקרה של עורך HTML וכדומה.

OCR: (ר"ת Optical Character Recognition), תוכנה המסוגלת לזהות אותיות הנמצאות על-גבי נייר או מסך, על-פי צורתן הגרפית.

זיהוי כתב: תכונה הקיימת במכשירי PDA ומאפשרת להם להמיר כתב יד למידע דיגיטלי.

משחק וידאו: משחק המיושם באמצעות תוכנה על-גבי מחשב או קונסולת משחקים.

מעבד תמלילים: תוכנה המשמשת להקלדה, עריכה ועיצוב של מסמכים מודפסים.

חבילת יישומים משרדיים: חבילה של מוצרי תוכנה הכוללת מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, מצגת שקפים ועוד.
מיקרוסופט אופיס או אופיס: חבילת יישומים משרדיים מתוצרת מיקרוסופט.
אופן אופיס: חבילת יישומים משרדיים חופשית מתוצרת סאן מיקרוסיסטמס.
סטאר אופיס: חבילת ישומים משרדיים מתוצרת סאן מיקרוסיסטמס (על בסיסה נכתבה אופן אופיס).

דפדפן: תוכנה המאפשרת לראות מידע באינטרנט.
Internet Explorer: דפדפן שפותח על ידי מיקרוסופט. זהו הדפדפן הנפוץ ביותר.
פיירפוקס: דפדפן אינטרנט בקוד פתוח המפותח על ידי קרן מוזילה.
Epiphany: דפדפן חופשי המיועד לסביבת העבודה GNOME.
אופרה: דפדפן קנייני חינמי המפותח על ידי חברת Opera Software.
גוגל כרום: דפדפן שפותח על ידי גוגל ובנוי על בסיס קוד פתוח.
Safari: דפדפן שפותח על ידי אפל.

בינה מלאכותית: ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג יכולות השמורות עד כה לבינה האנושית בלבד.

מערכת לומדת: תכונה חשובה של מערכות בינה מלאכותית.

מבחן טיורינג: כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג בשנת 1950, כדרך לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית.

ראיה ממוחשבת: ענף של מדעי המחשב העוסק במתן יכולת למחשב להבנה, ניתוח, ועיבוד מידע חזותי מתמונות וסרטי וידאו.
תכנות מונחה עצמים
תפיסה בפיתוח תוכנה, שהמרכיב הבסיסי בה הוא האובייקט – מופע (מימוש) של מחלקה (class). מכל מחלקה ניתן לבנות אובייקטים כרצוננו. מחלקה כוללת משתנים ופעולות אפשריות על המשתנים. הרעיון הוא שכל פעולה על משתני המחלקה תעשה רק ע"י הפעולות המוגדרות בתוך המחלקה. בכך מושגת שמירה על המשתנים והקלה בתהליך בדיקות התוכנה. מכל מחלקה ניתן לבנות בהורשה מחלקות אחרות, שלהן יתווספו משתנים ופעולות מעבר למה שמוגדר במחלקה המורישה. כל מחלקה כוללת גם בנאי (constructor) הבונה אובייקט חדש של המחלקה, ומפרק (destructor) אשר מפרק את האובייקט ומשחרר את הזכרון שהיה בשימוש האובייקט.

Constructor: הבנאי של המחלקה יוצר מחלקה חדשה ומציב ערכים התחלתיים במשתניה.
Copy constructor: פונקציית ההעתקה היוצר עצם חדש על ידי העתקת מאפייניו ונתוניו מעצם קיים.
פולימרופיזם: מנגנון שמאפשר כתיבת תוכנה ברמות הפשטה שונות. באמצעות פולימורפיזם ניתן ליצור תוכנית העושה שימוש בהיררכיה מסוימת של מחלקות שיש להן פונקציות הדומות בהגדרתן אך לא בגוף הביצועי שלהן. בחלק ה MAIN ניתן יהיה ליצור משתנה מצביע למחלקה הבסיסית ביותר בהיררכיה, ולהצביע באמצעותו גם על כל אחד מהבנים של אותה המחלקה. בדרך זו, הפניה לפונקציות הדומות תהיה פשוטה יותר, ואופן הטיפול והתחזוקה במקרה של הוספת מחלקות חדשות, יהיה פשוט וקל.
כימוס: מנגנון שמאפשר יצירת יחידת תוכנה בעלת ממשק מוגדר לשאר חלקי התוכנה.
תכנות מונחה-עצמים
תכנות מונחה-עצמים או לעתים תכנות מוכוון-עצמים (באנגלית: Object-Oriented Programming, או בקיצור OOP) היא פרדיגמת תכנות המשתמשת ב"עצמים" (אובייקטים) לשם תכנון תוכניות מחשב ויישומים. הפרדיגמה מספקת למתכנת מספר כלי הפשטה וטכניקות ובהן הורשה, מודולריות, פולימורפיזם וכימוס.

טכניקות אלו שימשו בפיתוח תוכנה החל מתחילת שנות ה-80 ואילך, אך השימוש בפרדיגמה בשלמותה החל רק בשנות ה-90. רוב שפות התכנות המודרניות תומכות בתכנות מונחה-עצמים.

תכנות מונחה-עצמים היווה מהפכה בכתיבת תוכנה, ודרש מהמתכנתים התייחסות אחרת לפתרון בעיות ורכישת הרגלי תכנות חדשים. תכנות מונחה-עצמים הוא חלק מתפיסת פיתוח מונחית-עצמים, הכוללת גם ניתוח מערכות מונחה-עצמים (OOA), עיצוב מונחה-עצמים (OOD) ובמידה חלקית גם בסיסי נתונים מונחי-עצמים (Object-Oriented Databases
רקע

הפרדיגמה של תכנות מונחה-עצמים צמחה מהתכנות הפרוצדורלי והמודולרי שבוסס על שגרות ופונקציות שפעלו על מבני נתונים חופשיים. שיטה זו יצרה קושי רב, מכיוון שכל שינוי בהגדרת משתנים בתוכנית חייב שינוי בפונקציות שפעלו בכל מרחב התוכנה. ככל שהתוכנה הייתה גדולה ומורכבת הקושי הלך והתעצם, דבר שגרר תחזוקה רבה ואיטיות ומורכבות בפיתוח ככל שהתקדם, וכך, בניגוד למחירי החומרה שכל הזמן ירדו, מחירי התוכנות דווקא האמירו. לפיכך היה צורך לחפש מתודולוגיה חדשה שתפשט ותקל על עבודת התכנות.

אחד מהכיוונים לטיפול בבעיה היה ביסוס של פיתוח התוכנה על מודולות, כעין "קופסאות שחורות" שניתן להשתמש בהן שימוש משותף ולהעתיקן ליישומים נוספים, בבחינת שימוש חוזר (Reuse) של קוד, ובכך לקצר את תהליך פיתוח התוכנה (דבר שיושם למשל בקובצי DLL). בהסבר פשטני מאוד, תכנות מונחה-עצמים הוא תכנות שמבוסס על יצירת "קופסאות שחורות", שיש להם חיים עצמאיים משל עצמם, ואינם תלויים בגורם חיצוני. מהתפיסה הזו התפתחה מתודולוגיה שמחקה את העולם הממשי שקיימים בו עצמים ותתי-עצמים, שלהם יש תכונות ופעולות משל עצמן. כך, כל תוכנה היא בעצם אוסף היררכי של אובייקטים רבים, שמתקשרים אחד עם השני לכדי מערכת גדולה ומתואמת.

יתרונה של מתודולוגיה זו היא שליטה בנפחים גדולים של קוד, על ידי חלוקה של עצמים לפי קטגוריות, דבר העוזר למיון וסידור המידע הרב, ועל ידי שיוך פעולות ומאפיינים לאובייקטים, כאשר מאפיינים בעלי משמעות לוגית דומה יכולים לפעול בצורה אחרת בהתאם לאובייקט שאליו הם מתייחסים. לדוגמה, התפיסה האנושית מחלקת את העולם לקטגוריות של דומם, צומח, חי ואדם, וכל קטגוריה ראשית מתחלקת שוב לקטגוריות משנה, למשפחות ותתי משפחות. התכונות והפעולות, אף שיש להם משמעות דומה, יכולים לפעול בצורה אחרת בקטגוריות השונות. פעולת הנשימה, למשל, נעשית אחרת אצל דג ואצל אריה, אף שהינה דומה מבחינה לוגית: אצל הדג הפעולה מתבצעת על ידי קליטת חמצן מהמים באמצעות זימים, ואצל האריה על ידי קליטת החמצן מהאוויר באמצעות הריאות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%9D

Comments

פוסט מאת פורסם בקטגוריה כללי בתאריך .

אודות admin

שמי זיו אני בן 34 בוגר קידום יבמ בהדרכת מחשבים זכיתי בפרס פי-סי און על כתיבת 14 מדריכים הדרכתי בהתנדבות 6 חודשים בקהילה מקוונת מלמד שיעורים פרטיים במחשבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *